התהוות
האתר בטעינה...
logo

הבראה בחכמה היהודית



תחום הבריאות מהווה אחד מהנושאים היסודיים בחיי האדם. אולי היסודי שבהם.


האדם המערבי, הרגיל להנחיות ליניאריות בנושאי בריאות, לא ימצא תפריט שכזה, במקורות היהודיים העתיקים (במקרא למשל). גם בתחומים אחרים, כמו תעסוקה, יחסי הורים ילדים ועוד, לא תמצאנה הנחיות המסודרות לאוזן העכשווית. כלומר לא כמו שאנו רגילים בסגנון התפריטים המערבי: לכאבים תעשו כך וכך. לסרטן…


מן הסתם, חברה המציעה אורח חיים כולל, תידרש גם לתחום יסודי כל כך כמו בריאות. לצורך כך אכן כתבי החכמה מציעים מהלכים מיוחדים. לידוע לנו, מהלכים אלה לא תורגמו לחיי היום יום בחברה היהודית.


במאמר כאן נציע מבוא ראשוני לעולם ענק, חכם, רב עוצמה וייחודי.


מאחר שבנושאי רפואה ובריאות, קיבלנו על עצמנו, במשך מאות בשנים, הנחיות ותפריטים מאחרים, יכול ויהיה מורכב מעט לראות את צורת המחשבה שנראה לנו כמוצעת בכתבי החכמה היהודיים.


ראוי לבחון ולחקור לעומקם את המקורות הרבים שהחוכמה היהודית מפיקה מהם את חכמת ההבראה.


המקרא משמש כמקור קנוני. המשנה והגמרא המהווים מקורות בפני עצמם. שיטת הפירוש המדרשית, מבקשת לחבר בין המקרא, הזמן והמקום הספציפיים. הקבלה, מביאה מבט חוקר אל מעבר לנראה לעין רגילה. מציעה דרכים אל יסודות ומהויות הדברים.


כתבי החכמה מציעים עקרונות. כמו המקובל בספרות חכמה. סגנון אשר בו נבחנת מהות הדברים, אליהם מביאים מעט דוגמאות להמחשה וליישום.


נציע כי בריאות, במושגים הנידונים כאן, תתבטא כהיבטים של מערכת היחסים של האדם עם סביבתו. אולי כידוע, לחוכמה היהודית יש הצעות מיוחדות להבהרת הקשרים בין האדם לסביבתו. עוד נסביר את הדברים בהמשך.


נתחיל בסקירה ובמבוא כללי.


בעשרות השנים האחרונות, נעשים ניסיונות למצות כלים מעשיים ממקורות החכמה היהודית לחיי היום יום. אכן, לאורך ההיסטוריה כמעט ולא מצאנו פרקטיקה בתחום הבריאות הנחשבת כ ‘יהודית’. בין שיטות הריפוי המוכרות נפגוש את הרפואה המערבית, הסינית, הוודית, השאמנית…


לאורך ההיסטוריה היהודים כמו ולקחו מקצת מהמקובל בסביבתם. הרמב”ם, מהווה דמות מפורסמת בהיסטוריה היהודית שעסקה ברפואה. לא נעמיק ברעיונות אותם מביא הרמב”ם. רוב הפרקטיקה שלו התבססה על רפואת צמחים ותזונה. פרקטיקה זו נעזרה במקורות הידועים דאז של גלינוס, אבן זוהר, אבוקראט ורבים אחרים. הרמב”ם ידע להבין, לנתח ולהציע ניתוחים מפליגים לידע שנצבר עד אז. הרמב”ם גם הציע הצעות התנהגותיות לחיים נאותים ומבריאים. ההצעות הם בד”כ כלליות ופחות כוונו למצבים פתולוגיים ספציפיים.


אנו מכירים אסופות מחקרים, שנערכו במאות האחרונות, בתחומי הרפואה ממקורות המקרא, התלמוד והקבלה, ע”י רופאים בד”כ. עבודות של:



  • ד”ר קצנלסון: “התלמוד וחכמת הרפואה”.

  • סיכומי מקורות שנערכו ע”י משה פרלמן ויצאו בתרפ”ו בקובץ הנקרא: “מדרש הרפואה”.

  • Julius Preuss מביא את BIBLICAL and TALMUDIC MEDICINE


אסופת מחקרים אחרים אותם נפגוש נשענים על מקורות ברסלביים, למשל של אברהם גרינבאום, חיים קרמר ועוד.


גם קבוצת אנשים אחרים עוסקת במחקרי בריאות האדם והחברה. כך למשל נפגוש את הרב אליהו אוזרד, הרב מתתיהו  גלזרסון. הרב אוהד אזרחי מביא התייחסות להבראה בעולם יחסי האנוש. הרב כהן-אשרוב מביא הצעותיו ומשלב גם מעולמות הרפואה הסיניים, ויש בוודאי עוד רבים המביאים גישות בנושאי הבריאות והחולי שביהדות.


מכיוון אחר, נפגוש מחקרים ושיטות טיפול פסיכולוגיות שפותחו ממקורות ובהקשרי היהדות, למשל ע”י פרופ’ מ. רוטנברג, ד”ר י. כספי, פרופ’ א. רוזנהיים. יש הקשרים בין פסיכולוגיה ומיסטיקה יהודית שמביאים ד”ר מ. אנקורי וד”ר י. שתיל מאוניברסיטת ת”א. קיימת התיאוריה הביוסמיוטית שמביא פרופ’ פ.ס. רוטשילד. כמובן שיש עוד רבים וטובים.


ניתן גם כמובן להסיק רבות מתוך מחקריהם של העוסקים במחקרי מחשבת ישראל. כמו ע”י החוקרים: פרופ’ מ. אידל, פרופ’ רחל אליאור, פרופ’ א. שבייד, פרופ’ י. קנוהל, ד”ר י. גארב ואחרים.


כן תרבה החכמה, תידרש ותיושם.


אנו מציעים לראות את המקורות היהודיים המגוונים כמצביעים על צורות מחשבה. ומקורות כמו מדרש, קבלה ואחרים, כרקע להבנת הרעיונות.


לדעתנו, יש לאסוף את סימני המחלות לפי רוח התקופה בה הן מתחוללות. שהרי, כאמור, מחלות עבורנו הם סמנים לחיבור שבין האדם לסביבתו. לכן למשל נדרשים אנו לשלב גם תפישות מדעיות העוסקות בהתבוננות מרחבית על המציאות כמו תורת הכאוס, פיזיקה קוונטית ואחרים.


ניסיוננו הוא בלווי אנשים מ 1979 בגישות המשלבות את הנ”ל. רואים ברכה רבה בעמלנו ושמחים לכל הזדמנות ללוות אנשים בתהליך של הבראה.


תמצית של משמעות הריפוי ביהדות – כפי שאנו מבינים אותה:



  • לכל דבר בטבע יש משמעות. המשמעויות נקבעו ע”י האלוהים. כרגע נתייחס לכך כאל סמכות עליונה. כל היצורים נדרשים ללמוד משמעויות בחייהם וליישמם בחכמה.

  • האדם הוא חלק מהבריאה. יש לו תפקיד מסודר בהוויה של הטבע.

  • כל אדם בא עם ייחודיות אותה עליו לממש בחייו.

  • הדרך בה יממש ייחודיות זו, ניתנת לבחירה.

  • תהליך המימוש כרוך בתהליך גדילה הנקרא ניסיונות.

  • כל טביעת ‘גוף’ למשל הד.נ.א ברפואה מערבית, היא חלק מהייחודיות שלו.

  • במקביל, לכל תקופה יש ייחודיות. לפיכך נפגוש מחלות ‘חדשות’, המתפתחות על פי רוח התקופה.


לייחודיות יש מספר פנים. להבהרת הדברים, ניתן להקיש חלקית ממושגים העוסקים בעולם האקולוגי. ברור שיש מערכת חיים מיוחדת לכל אזור. המחקר מציע כלים ושיטות שיחזקו, יבהירו, שיטות מקלקלות או משקמות מערכת חיים הספציפית למקום גיאוגראפי. גם בעולם הפיזיקאלי יש עיסוק בתחום הייחודיות. עולם הגנטיקה, המתפתח, מגלה את חשיבות הייחודיות הגנטית הקיימת בכל אדם…


אם נרחיב הרי נקבל ייחודיות לזמן, מקום =לסביבה, ולתקופה. האדם, כרכיב בסביבה ותקופה, אמור לממש את המתנות שקיבל = הייחודיות המהותית שלו בחייו.


תהליך כזה מייצר דבר הנקרא גילוי. תהליך המביא לבריאות.


המצב האחר = המחלה, נקרא גלות.


לאדם יש אפשרות להביא עצמו לידי גילוי או לידי גלות. כנאמר למעלה, כל אדם חי בתקופה וסביבה מסוימת. עליו ללמוד להתאם איתם לגמרי.


מדובר בתהליך ישום הכישורים הייחודיים איתם הגענו לעולם. יישום שכזה מיועד להביא את העולם למצב של שלום.


האדם יכול לראות על ‘גופו’ את כל מחשבותיו. יראה את המקום בו נמצא ולאן הוא צריך להתפתח מכאן. לכל מחלה יש משמעות. כל איבר ותהליך בגוף הינו סימבולי ומטפורי. תהליך הגילוי של האדם מביא אותו לידי חופש ואושר.


תהליך גילוי האדם את עצמו בא בכלים רבי אפשרויות ושוב, ייחודיים.


התהליך הינו הדרגתי והולך עם האדם לרמה ועומק בהם מעוניין. יש שיעדיפו לטפל עדיין סימפטומאטית, עם מעט הרחבה. יש שיבינו שיש להתרגל לאורח חיים המתאים להם.


אין ברשום כאן הכוונה לעיסוק בריטואלים או במשמעויות דתיות הלכתיות. התהליך מתאים לכל אדם בעולם בלי קשר למוצאו, דתו, מינו או אחר. התהליך הוא להביא לתאום בריא עם חייו שלו.


הבריאות היהודית, לעניות דעתנו, עוסקת בהבראת התנהגויות.


היא משתמשת בכלים הפנימיים הנמצאים בתוכנו. בבי”ח הענק לכימיה הנמצא למשל בכבד, במוח. ביכולות החישוב, שלא ברור מה גבולותיהם הטמונים ברבדים השונים בנו. במערכות הבקרה המורכבות לאין ערוך והמאזנות כל הזמן.


סביבת מחשבה זו אומרת כי לכשהאדם מתאם את התנהגויותיו עם עצמו, הוא מבריא מתוכו את הכול.


אין במוצע התנגדות כלשהיא, שהאדם ייעזר בכל כלי רפואי, בריאותי, המוצע בימינו. האדם מוזמן לחקור בעצמו את הבנת המשמעויות של כל דרך בה נוקט ולקחת אחריות על מציאותו ומעשיו.


יש כאן גם הזמנה פתוחה להמשך בירור.


תודה.


בריאות ויהדות - מאמרים נוספים


הבראה בחכמה היהודית

לאורך ההיסטוריה היהודים כמו ולקחו מקצת מהמקובל בסביבתם. בעשרות השנים האחרונות, נעשים ניסיונות למצות כלים מעשיים ממקורות החכמה היהודית לחיי היום יום. אכן, לאורך ההיסטוריה כמעט ולא מצאנו פרקטיקה בתחום הבריאות הנחשבת כ ‘יהודית’. בין שיטות הריפוי המוכרות נפגוש את הרפואה המערבית, הסינית, הוודית, השאמנית…

להמשך קריאה

מה זו "שנה טובה"?

"שנה טובה" - מה זו? בקשה, ציווי, אמירה סתמית, מחשבה על אפשרויות, איחול. בברכה יש מחויבות שהרי אין לנו עניין בברכה שצרה בצידה והנה נפשפש בטוב טוב, הרי ניתן בבריאה. כמו כל דבר.

להמשך קריאה

מברכים את השנה החדשה

אפשרות התיקון, ההתעלות, ההבראה, הפתרון, תמיד נמצאים. שהרי נאמר: חקור ודרוש ומצא. חקרת ולא מצאת, דרוש מעצמך ואל תוותר. שהרי מי שמתמיד בחיפוש, בחקירה ובבחינה – תמיד מוצא. הבריאה בריאה The Creation is Healthy השלמות ההרמונית היא הבסיס לכל.

להמשך קריאה

יום של כיפורים

אפשר, שהנשמה מבקשת מהנפש, כי תתנקה ממעטפותיה. כך נדרשים אנו לענות. התחמקויות לא מתקבלות. לענות ולתקן מעשינו מול מציאות מבקשת, מציעה, דורשת, מנערת, מטלטלת וכל השאר עד שנתעורר למעשים נכונים. שהרי כוונת המעשים לגן עדן ייעודם.

להמשך קריאה

הדלקות ושריפות בחנוכה 2010

מהו מסלול החיים העוסק באש. כשנלמד את איכות האש נראה כי מחויבת ממנה מידה מסוימת לחימום ומידה מסוימת לשריפה. הרי איננו יכולים לחיות ללא אש. ללא השמש אין חיים. ללא המים גם כן אין חיים. חג החנוכה בראי האש המבריאה.

להמשך קריאה

זווית נוספת על פורים

פורים מדגיש בצורה שקשה להתעלם ממנה, אפשר לבחור! אפשר לכוון את גורלנו. מול כל מצב, גם כזה היכול להיחשב לבלתי אפשרי. כדאי לשים לב למוסריות שלנו כל הזמן. אם אנחנו מרגישים שנגול מעלינו קושי, לא לגלגל אותו על מי שנראה לנו או יצר לנו את הקושי.

להמשך קריאה

התפסחות

יציאה ממצרים הינה התחייבות חד משמעית. זהו מהלך העובר מסגנון ההתפסחות לסגנון ההתפכחות. אז על מה עלינו לפסוח? על ראיה שטוחה, על משמעויות חלקיות. כל התייחסות המביאה לניכור עם היבט כזה או אחר, בסובב, תחזור אלינו כבומרנג. בטווח הקצר והארוך.

להמשך קריאה

לילה של סדר

כל מה שיש במציאות נמצא תמיד בסוג מסוים של סדר. מה שלא מסודר, נעלם. אפשר לראות זאת בחלקיקים היסודיים ביותר של האטום. חלקיקי יסוד שאינם מתקשרים, מתאיינים. אם רוצים לעשות סדר, כדאי לדעת מאיזו מצרים רוצים לצאת.

להמשך קריאה

שבועות - מעבר בין תקופות

חג השבועות בא ללמד אותנו עוד קצת על קבלת התורה. איך מקבלים תורת חיים. מהם עקרונות היסוד למנהגים בחיים. איך מתפתחים עם מצבים המחייבים התמודדויות. איך עוברים בין תקופות.

להמשך קריאה

להצמיח את ט"ו בשבט

יש משהו שקורץ לו בטו בשבט קורץ לצמח לפרוח לאדם לצמוח לשלכת לשכוח לפריחה לכמוה אחחח לוותר על גוויעת הרגש להפריח אהבה ברשת

להמשך קריאה

פור וגורל בפורים

הכושר לייצב מהלך מתאים לאיכות חיים נאותה, טמון בכל אחת ואחד מאיתנו. כדאי לזכור כי ההצעה “ונהפוך הוא”, יש בה עוצמה היכולה מחד למוטט דברים ומאידך לנער מצבים ולייצבם על מכונם הראוי.

להמשך קריאה

מסכימים לצאת ממצרים?

אפשר לייחס עבדות לתהליך בו מתרחשת הקטנת מימוש מבריא של היכולות שלי אל מול מציאות נרקמת. במילים אחרות, כל מצב בו יש כניעה לתחושת המוגבלות. אנו מציעים כאן התבוננות על מה הביא אותי לתחושת מצריים שלי ובניית תוכנית להימנע ממצבים שכאלו בעתיד ועוד אפשרויות.

להמשך קריאה

זמן כפרה

ההנחיה המוצעת לכולנו היא להגיע למצב טהור. הטהור מהווה איכות מזוככת. אין אפשרות לפגום בטהור. תהליך ההיטהרות הוא תהליך מסודר / מושלם. תהליך המקטין את פגיעותינו בעולם. זהו תהליך המזכך אותנו מְסיגים, פסולת.

להמשך קריאה

מבול של נח

האם אנו משחיתים את עצמנו בנהייה אחר סמכויות שאיננו בודקים אותם לעומקם? ומה אנו עושים בעניין? מדברים רע? מבולבלים? אולי והאם יש הצפה של תחושות כעס על מוסדות, על התנהגויות בחברה? והאם יש תחושות עמוקות ורחבות של תחושות בדידות?

להמשך קריאה

ש