התהוות
מושגים שרצים לי בראש:
מיקרוקוסמוס הינו בבואה מוקטנת, אך מדויקת של המקרוקוסמוס.
העיקרון ההולוגרפי אומר, שכל פיסה מכילה מידע על השלם.
הפילוסופיה הסינית מדגימה היטב את מושג המיקרו והמקרוקוסמוס.
הסינים התבוננו בתופעות בטבע סביבם וראו איך הן באות לידי ביטוי בגוף האדם.
את העיקרון ההולוגרפי אפשר לראות, למשל, במבנה התאי של כל יצור חי. כל תא מכיל עותק של תוכנית אב.
מגילוי זה נקפוץ אל גופו של היצור החי הקרוב לנו ביותר – האדם.
אז גופנו מכיל תאים, רקמות, איברים ומערכות. היום ברור למדע שיש מערכת הידברות הדדית בין כל מרכיביו של גוף האדם ואפילו תאום עמדות.
מה זה אומר?
שאם תוכנית האב בתא אחד השתבשה, הרי שהמידע/השיבוש עובר לתאים השכנים, ובעזרת מערכת נוספת, שנקראת מודעות וצורת חשיבה, מתקבלת החלטה איזה פעולה מתואמת תינקט. האם כל התאים יקבלו על עצמם את השיבוש וכך תשתבש כל הרקמה/ האיבר/ המערכת.. או שהאדם ינקוט בהליכים שיעודדו שינוי כיוון משיבוש לתיקון.
אז מה, במערכת הנקראת גוף האדם יש שיתוף או שרות?
האם מרכיבי המכלול משרתים זה את זה או שותפים לתהליך?
בואו נבדוק מה זה שרות:
מלצר, נותן שרות לאורח במסעדה?
מוכר נותן שרות לקונה הפוטנציאלי?
התאים בגוף החי שותפים או משרתים?
מהו תהליך תמיכה, שותפות או שרות?
שותפות – די ברור שמדובר בתהליך הדדי. אנחנו עושים ביחד משהו. מערכות הגוף השונות מתפעלות את המכלול.. כל מערכת בפני עצמה די מוגבלת ואינה יכולה לתפעל את כל המכלול. אך כאשר כל מערכת מביאה את ייחודיותה ומשתפת פעולה למען המכלול, יבוא המכלול לביטוי יעיל.
תמיכה – יכולה להיות חד כיוונית. אני תומך בך ואתה הצלחת לעשות דבר מה., תמכתי, ביצעת, וכל אחד הולך לדרכו.
או הדדית – מערכת העיכול תומכת במערכת יצירת הדם במטרה משותפת להפעיל היטב את המכלול.
אז פתאום מסתבר שתמיכה היא שותפות… אז איפה ההבדל?
תקראו שוב את הפסקה האחרונה והדבר יתברר.
כשאני לוקח ממך/ נעזר בך/ נתמך על ידך לצרכיי הבלעדיים ואפילו אח”כ אתן לך/ אסייע לך או אתמוך בך, לצרכיך, הרי שנתתי וקיבלתי שרות.
אך אם, באותן נסיבות, אתמוך בך כדי להעמיק נושא מסוים, הרי שתמכתי ונתמכת מתוך שותפות.
זוג חי ביחד. האחד מתחשב באחר, יודע שהוא לא אוהב שעושים “ככה” ולכן לא עושה. האחר ער ל”התחשבות” של רעהו ומתחשב בו בנושא אחר. הרי לנו החלפת שרות.
אבל, אם באותן נסיבות ינקטו אותם מהלכים רק מתוך מודעות אחרת.. לא כי הוא אוהב או לא אוהב.. לא כי אני אמור להתחשב בו.. אלא משום ששנינו חיים ביחד ואנחנו מבקשים ליצור לנו חיים שיתאימו גם לאחר וגם לי, כדי שההרמוניה תשכון בחיינו. הרי שאנו שותפים העושים יחד בשביל מטרה/ נושא מסוים.
ובמאמר מוסגר, העשייה המשותפת שלנו מעצימה את הנושא בו אנו עוסקים, בעולם (חיים משותפים מתוך הרמוניה ולא מתוך שרות שמטרתו נוחיות הפרט). *הסבר בסוף המאמר.
שותפות, אם כך, היא עניין של מודעות, צורת מחשבה, כוונה. המעשה יכול לבוא לידי ביטוי בפועל באותה צורה, רק הכוונה שונה. ומסתבר שמה שקובע זו הכוונה שאנו שמים במעשינו.
בואו נסבך את הנושא עוד קצת.
אימא שמטפלת בעוללה. לכאורה, הוא חסר ישע והיא כמעט כל יכולה.
האם זה שרות או תמיכה מתוך שותפות??
אז בתהליך ליווי הורים צעירים פגשנו את האימא שנענית לכל צורך של עוללה. עומדת לרשותו 24 שעות ביממה. שהרי מרגע שהפכה לאם, היא אמונה על התפתחותו ושלומו של עוללה. יש כאן בכלל שאלה??
אימא נהדרת. רק שלאורך זמן פגשנו מצבים כמעט בלתי אפשריים. שאימא לא יכולה לשבת לאכול כל עוד עוללה ער, בוודאי לא להתפנות בשירותים, שלא לדבר על בישולים, כביסה, תליית כביסה ושאר עניינים…. שרות.
מתי אותו מעשה הופך לשותפות, כאשר אימא משתפת את עוללה מיומו הראשות בחיי המשפחה. הוא חלק מ.. על כן הוא קצת יקטר בהתחלה כשמניחים לו להעסיק עצמו לרגע עד ש… הוא גם ילמד להיות שותף בתהליך הבישול כאשר יהיה מונח בסביבה ואימו “תספר” לו מה היא מבשלת, ואילו פריטים כוללת הארוחה ומה היא עושה עכשיו עם כל פריט (רוחצת, קולפת, חותכת, שמה בסיר, מתבלת……) ואם העולל זקוק למשהו, היא מתפנה לרגע, מסייעת/ תומכת/ מתייחסת וממשיכה בעיסוקים למען המכלול שנקרא הפעם גוף משפחתי.
ואידך זיל גמור.
*באחד המאמרים הקודמים נגעתי בגוף החברתי. הסברתי שאנחנו חלק מגופים רחבים יותר. כמו התא ברקמה, באיבר, במערכת, במכלול.. כך אנחנו בזוגיות, במשפחה, בעם, בתרבות, ביקום.
לכן, כאשר אנחנו פועלים כפרטים, אנחנו משפיעים על המכלול כולו.
כל פעולה שלנו מקורה בצורת מחשבה/רגש. מכאן, שצורת המחשבה/הרגש הנמצא בבסיס מעשינו מעצים את צורת המחשבה הספציפית הזו, ביקום.
כלומר, כאשר אנחנו לומדים לחיות מתוך שיתוף, אנחנו מעצימים את נושא החיים מתוך שיתוף בחברה ויותר אנשים יהיו נכונים לחיות בדרך זו. כך החברה תתנהל מתוך השתתפות תחת שרות וניצול.