התהוות
מי מנהל את הגוף?
תופעות אוטואימוניות
פרק ג’
ובו ננסה לאתר את המנהל
מי מנהל את הגוף?
התשובה האוטומטית – המוח.
האמנם?
ונתחיל במסע.
אמרנו שגוף האדם הינו מכלול המורכב מחלקים רבים ומגוונים.
לכל חלק במכלול מהות, תפקיד וייחודיות.
לו כל חלק היה פועל בנפרד, התוצאה הייתה אחרת מזו שאנחנו מתכוונים אליה.
אל מה אנחנו מתכוונים?
אל שיתוף פעולה מתואם בין כל חלקי הגוף/ השלם/ האדם, כך שתפקודנו יהיה יעיל.
מכאן אולי נוכל להבין שיש משהו שמחבר בין חלקי השלם. כדי ליעל תפקודו של השלם, המשהו המחבר מאתגר את השלם וחלקיו לפעול בהרמוניה.
הבה נתבונן ב’גוף המשפחתי’.
משפחה יכולה להיות מורכבת מהורים, ילדים, נכדים, נינים, דודים וכן הלאה.
לכל פרט בגוף המשפחתי יש מהות ייחודית ותפקיד בגוף הזה.
גם אם יש כפל תפקידים, כל בעל תפקיד מביא לידי ביטוי את מהותו הייחודית. למשל, אם סבתא מגדלת את נכדיה כי אמם עסוקה בנושאים אחרים כרגע, הרי שלכאורה סבתא מ’חליפה’ את אמא, כפי שהתרופה אולי מתכוונת להחליף את תפקודו של האיבר. האם סבתא באמת יכולה להחליף את אמא? האם הילד לא מבין מי אמו ומי סבתו? האם הילד יוותר כליל על הקשר עם אמו ויסתפק בקשר עם סבתו?
נניח שבגוף המשפחתי יש איזה איבר, סליחה, פרט, כמו דוד למשל, שלא ממש מקובל על המשפחה. דעותיו שונות, התנהגותו שונה… והגוף המשפחתי כאילו מתעלם ממנו. האם אנחנו יכולים להתעלם ממישהו? גם התעלמות היא צורה של התייחסות. התייחסות שיש בה משום שיתוף פעולה מגביל, דוחה, עוצר, מעליב.. גם אם נעשה הדבר בשתיקה, הרי שהשתיקה מאד רועמת, מאד אלימה. מזכיר לנו את התופעה האוטואימונית? גם כאן הגוף המשפחתי אלים/ דוחה/ מעליב…./ תוקף את אחד מחלקיו.
ונניח שאותו איבר, סליחה, דוד מביא לידי ביטוי התנהלות שונה משלנו. אפילו נחשב ‘חולה’. האם לא נכון יהיה ללמוד את שונותו וללמוד איך להתנהל איתה מתוך תאום, הרמוניה ושלום?
ואולי נכון לבדוק מה הוא משקף לנו, לכל אחד מאיתנו, בהתנהלותו.
יכול להיות שמה שאנחנו רואים אצלו אנחנו לא כל כך רוצים לראות אצלנו. יכול להיות שמה שאיננו אוהבים אצלו מבקש מאיתנו ללמוד לאהוב אצלנו…
נעבור לארגון רחב מהגוף המשפחתי אל הגוף המוסדי.
שם נמצא מנהל וכפיפים. שוב, כל פרט ממלא תפקיד ייחודי ובהתנהלות הייחודית לו. גם אם אחליף ליומיים את המנהל (אמלא מקומו), הרי שתפקודי לא יהיה כתפקודו, אלא כתפקודי. מאד ארצה להיות הוא, אבל לעולם אהיה רק ‘אני’.
האם ה’בוס’ אמנם מנהל?
מעניין מה חושבת בת זוגו, האם הוא ה’מנהל’ בבית? האם במועדון הספורט עם חבריו לאימונים, גם שם הוא ה’מנהל’.
כלומר אותו ‘מנהל’ משקף תפקידים שונים במעגלי חיים משתנים (Roll sets).
בגוף המשפחתי הוא בן זוג/ אבא/ בן/ גיס/ דוד.. אולי אפילו הדוד הזה שלא ממש אוהבים…
כל האמור לעיל בא כדי לסייע לנו לראות שהדברים אינם כל כך מוחלטים, כפי שאנחנו מורגלים לחשוב. המנהל במשרד ממלא תפקיד במעגל חייו התעסוקתי ובעצם הוא חלק מהחברה בה הוא חי, מהתרבות אליה נולד, מהעולם הסובב אותו…. ובכל מעגל כזה הוא ממלא (משחק?) תפקיד אחר.
אז אם בגופים הרחבים מאיתנו אין מנהל בלעדי ומוחלט אולי גם המכלול שנקרא אדם מנוהל ע”י יותר מגורם אחד?
הפילוסופיה הסינית העתיקה אומרת שה – yi (מחשבה) מנהלת את הchi- (האנרגיה) שמנהלת את ה-xi (הדם). עוד אומרת פילוסופיה זו כי האנרגיה והדם קשורים זה בזה, האחד מנהל/ משפיע/ מוליך את האחר.
אם נצעד עוד צעד קטן לעומק, הרי שנוכל להבחין כי המחשבה והרגש שלובים גם הם ביחסי גומלין ומשפיעים/ מנהלים/ מוליכים זה את זה.
אז מי מנהל את הגוף?
כבר לא כל כך ברור שרק גורם אחד.
לעניות הבנתנו כמו הגוף המשפחתי, הארגוני, החברתי והתרבותי. כך גם הגוף העצמי מנוהלים ע”י שיתוף הפעולה, ההזנה ההדדית, חלוקת תפקידים ואחריות המתחשבת בייחודיותו של כל פרט/ מרכיב בשלם. ע”י ההרמוניה והשלום/ מימוש השלמות.
בת-אור
04-6277277